<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן צ"ג</h1>
<h2>דף יט:</h2>
והשיבו רב שרירא ז"ל ומר רב האיי ז"ל דהיכא דלא קים לן בסהדי אי ידעי למיקרי בשטרא אי לא בחזקת כשרות מוקמינן להו ומגבינן ביה שטרא דתקנת חכמ' היא שלא לנעול דלת בפני לווין ואי אתית למידק אחר סהדי ולא דיינת בשטרא עד דמיבדקן מימנעי אינשי מלאוזופי חד לחבריה וכי היכי דאמ' [סנהדרין ל"ב ע"א] מה טעם אמ' דיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לווין. אבל ודאי אי קים לן בהני סהדי דשטרא דלא ידעי למיקרי אע"ג דאחוי חתמות ידיהן או כת' ידן יוצא ממקום אחר ואיקיים שטרא דייקינן בתריהון וחזינן היכי חתמו ועד דסדרין ליה לעידות ע"פ [או] דמיגליא מילתא דגמרי להו למיכתב מה[א] דאמר אמימר [גיטין י"ט ע"ב] האי שטרא פרסאה וכו' ומקשינן והא לא ידעי למיקרי ומוקמינן ליה בדידעי וטעמ' מאי דלאו חזקת ישר' דידעי כת' פרסי וכדמשכחינן סהדי אכתב פרסי צריכינן למידק בתריהון עד דמיגלו לן דידעי. אבל חזקת ישר' דידעי כתב עברי לא צריכינן למידק בתריהן. ומאן דמוחזק לן ביה דכתב (פרסי) [עברי] לא ידע וכת' עברי וכת' פרסי שווין לגביה צריכינן למידק בתריה בכת' עברי כדייקינן בתריה בכת' פרסי. וכי הא מילתא אמ' נראה לדיין בדין כשהוא מרומה בפנים נראין אית ליה למידק (ברתיה) [בתריה] בדרישה ובחקירה כדתנן [סנהדרין שם] אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה ורמינן עלה ברייתא דתניא שטר (חוב) שזמנו כתוב באחד בניסן בשמיטה וכו' ומסקנא אמ' רב פפא כאן בדין (מרובה) [מרומה] כאן בדין שאינו (מרובה) [מרומה] וכריש לקיש דריש לקיש רמי קראי אהדדי ומשני כאן בדין (מרובה) [מרומה] כאן בדין שאינו (מרובה) [מרומה] דכי הא מילתא דמחזקי לן דלא ידעי למיקרי ואשכחן חתמות ידיהון אשטרא (דימוי) [רימוי] גדול הוא וחיישינן ליה ובדקינן. וכי תימ' דילמ' אינשי מהימני קרו קמייהו וחתמו הא קאמ' [גיטין שם] רב יהודה מצטער וקרי וחתים אמ' ליה עולא לא צריכת דהא ר' אלעז' מרי דארעא דישראל קרו קמיה וחתים וכו'. ודווקא רב נחמן וספרי דדייני אבל רב נחמן וספרי אחריני אי נמי ס(י)פרא דדייני ואינש אחרינא לא.
